פסק-דין בתיק עת"מ 318-10

1.         בפניי עתירה המבקשת להורות למשיבים לבטל את החלטתם שלא לשלב את העותרת 2 (להלן - העותרת) בגדר "נוהל הטיפול ומתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (נוהל 5.2.0008), שפרסם המשיב 1 והקובע נוהל מדורג לטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי, וזאת מכח נישואיה לעותר 1.

העובדות שביסוד העתירה

2.         העותר 1 (להלן - העותר) הינו אזרח ישראלי יליד 1965 המתגורר בעיר העתיקה בירושלים. העותרת הינה ילידת 1955. בעבר היתה בעלת אזרחות ישראלית, עליה ויתרה לטובת אזרחות דנית בשנת 1977. על-פי המסמכים שהציגה העותרת היא נישאה בשנת 1973 לאזרח דני, ממנו התגרשה בשנת 1979. לאחר מכן נישאה העותרת, בשנת 1992, לאזרח דני אחר, ממנו התגרשה בשנת 1997.

3.         על-פי רישומי המשיב נכנסה העותרת לישראל בשנת 1998, וממועד זה ועד לסוף שנת 2006 יצאה ונכנסה לישראל בתדירות גבוהה. החל מיום 26.10.06 שהתה העותרת בישראל באופן רציף, פרט ליציאה אחת. העותרת החזיקה באשרות ב/2 מתחדשות עד לשנת 2006, כאשר ביום 24.8.06 נסתיימה אשרת ב/2 האחרונה שניתנה לה.

4.         ביום 27.2.00 פנתה העותרת בבקשה להשיב לה את אזרחותה הישראלית (מש/4). ביום 16.10.06 הגישה העותרת באמצעות בא-כוחה שאלון לבירור מעמדה בישראל (מש/5). ביום 19.11.06 הושב לעותרת בכתב על-ידי המשיבים, כי היא ויתרה על אזרחותה הישראלית לטובת אזרחות דנית, ולפיכך איננה אזרחית ישראל.

5.         ביום 5.5.05 נישאו העותרים זה לזה בנישואים דתיים נוצריים (מש/7). ביום 23.11.08 הגישה העותרת בקשה לאיחוד משפחות עבורה, על סמך קשר הנישואין עם העותר (מש/8). במועד הגשת הבקשה נשלחה שאילתא לביטוח הלאומי אודות מרכז חייו של העותר, וכן שאילתא למשטרת ישראל. כמו כן נדרשו העותרים להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשה, ובהם תעודת יושר, תמצית רישום על מצב אישי קודם, חוזי נישואין וגירושין קודמים, תצהיר מפורט של המזמין, תצהיר מפורט של העותר והעותרת באשר למגוריהם לפני ואחרי הנישואין, תלושי שכר ועוד.

6.         ביום 28.1.09 צירפו העותרים מסמכים נוספים ובהם תצהיר של העותר (מש/10) לפיו משך כל ימי חייו הוא מתגורר בבית אמו, כאשר גם לאחר נישואיו לעותרת הוא ממשיך להתגורר שם על-מנת לסייע לאמו, וזאת במקביל למגורים גם בבית שבבעלות העותרת. כמו כן צירפו העותרים הסכם יחסי ממון מיום 15.3.07 שערכו ביניהם ואשר אושר על-ידי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, בתמ"ש 6210/07 (מש/11).

7.         ביום 2.4.09 התקבלה תשובת משטרת ישראל, הממליצה לקבוע תקופת מבחן בת שנתיים לעותרת. באותו מועד ניתנה לעותרת אשרת ב/1 לשהות בישראל, עד ליום 2.10.09, וזאת מחוץ להליך המדורג (מש/12). ביום 8.9.09 נערך לעותרים שימוע במשרדי המשיב 2. כל אחד מן העותרים נשאל בנפרד שאלות לגבי נסיבות היכרותם, פרטים על בן הזוג ובני משפחתו, פרטים על טקס הנישואין והמשתתפים בו, וכן פרטים על חיי הנישואין. (מש/14). לנוכח העובדה שעל-פי התרשמות המשיבים התגלו סתירות מהותיות באשר לחייהם המשותפים של העותרים, והרושם שנוצר הוא כי אינם מקיימים חיים משותפים, סורבה בקשת העותרים לאיחוד משפחות במכתב מיום 21.9.09, עליו חתומה הגב' נעמי ברהום, ראש ענף בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה במזרח ירושלים. (מש/15). פירוט אותן סתירות המהווה נדבך מרכזי בהחלטת המשיבים יובא בהמשך.

8.         העותרים הגישו ערר על אותה החלטה (מש/16) אשר נדחה במכתב מאת המשיבים מיום 28.10.09 (מש/17). באותו מכתב צוין  כי באפשרות העותרים להגיש השגה על דחיית הערר בפני ועדת ההשגה לזרים במשרד הפנים. כיום מודים המשיבים כי הפניה זו נעשתה בטעות. ביום 27.12.09 ניתנה החלטה בוועדת ההשגה הדוחה את ההשגה בשל חוסר סמכות עניינית, ומציינת כי מניין הימים להגשת עתירה מנהלית יימנה ממועד אותה החלטה. בימים 7.1.10 ו-31.1.10 התקבלו אצל המשיבים מכתבים מאת ב"כ העותרים דאז, עו"ד מנע, במסגרתם ביקש כי תוענק לעותרים אשרת ישיבה בישראל, מאחר שהופנו בטעות לוועדת ההשגה. מכתבים אלה נענו במכתב מיום 1.2.10 (מ/18), בהפניה למש/15 ולמש/17, ונאמר בו כי ההחלטה במש/17 הינה סופית. בעקבות תשובה זו הוגשה העתירה.

עיקר טענות הצדדים

טענות העותרים

9.         העותרים טוענים כי יש לראות בהם בני זוג המנהלים חיים משותפים, על אף העובדה שאינם מתגוררים באופן רציף יחדיו, וזאת, לטענתם, בשל מצבם הקריטי של הורי העותר אשר זקוקים לשהייתו במחיצתם. העותרים טוענים כי קשר הנישואין ביניהם תקף ואמיתי, והתא המשפחתי שהקימו שלם, ולפיכך ראוי לבטל את החלטת המשיבים או להורות על בדיקתה מחדש באופן מעמיק יותר. העותרים טוענים כי בדיקת חייהם המשותפים על-ידי המשיבים לוקה בחסר, בין היתר בשל העובדה שנציגי המשיבים לא טרחו לבקר בבתיהם, ולהיווכח בעצמם במצבם הקשה של הורי העותר. בדיון בפניי הוסיף ב"כ העותרים וטען כי הסתירות שהתגלו בשימוע אינן סתירות מהותיות, וכי המשיבים אינם רשאים להתעלם מהקשר המיוחד שבין העותר לבין הוריו, המסביר את אורח החיים שהעותרים בחרו בו ואין מקום לפקפק בכנות הקשר שבין העותרים.

10.       תשובת המשיבים לעתירה נסמכת על שני אדנים. האחד - טענה של חוסר ניקיון כפיים בהגשת העתירה, וזאת משום שלטענת המשיבים החל מיום 24.8.06 ועד ליום 2.4.09 - המועד בו אושרה לעותרת אשרת ב/1 לשישה חודשים מחוץ להליך המדורג - שהתה העותרת בישראל ללא אשרה כדין, אך לא פירטה זאת בעתירתה. השני - הטענה כי מכלול הנסיבות מצביע על כך שקיים חשש ממשי כי בקשת מתן המעמד לעותרת בישראל אינה מבוססת על קשר נישואין וכן על קיום תא משפחתי, וכל מטרתה להשיג לעותרת אזרחות ישראלית. בין היתר מבססים המשיבים את עמדתם על הנתונים הבאים, הנובעים, בעיקר, מן השימוע שנערך לעותרים (מש/15):

א) העובדה שבעת הגשת הבקשה לאיחוד משפחות לא זכרה העותרת את מספר הטלפון של העותר.

ב) טענת העותר בשימוע, כי בתה של העותרת מנישואין קודמים נכחה בחתונתם, בעוד העותרת טוענת שהבת לא נכחה בחתונה.

ג) העובדה שהעותר לא ידע לומר בשימוע את תאריך הלידה הנכון של העותרת.

ד) סתירות בגרסאות העותרים בשימוע לגבי השאלה אם נפגשו ביום שקדם ליום השימוע.

ה) סתירות בגרסתם לגבי מספר ומשך המפגשים ביניהם בשבועיים שקדמו לשימוע.